מטרות SMART, ומתי הן עוזרות
מטרת SMART היא ספציפית, מדידה, מוקצית (היום לרוב "ברת השגה"), ריאלית ותחומה בזמן. ג’ורג' ת' דורן הציע את ראשי התיבות במאמר של שני עמודים מ-1981 למנהלים. המחקר שמאחוריהן הוא בעצם על הצבת יעדים בכלל: יעדים ספציפיים ומאתגרים נוטים לנצח "תעשו כמיטב יכולתכם". ראשי התיבות עצמם מעולם לא נבדקו, וסקירה מ-2022 טוענת שהם יכולים להטעות, במיוחד ביעדי בריאות וספורט. משתמשים בהם כדי להפוך משאלה מעורפלת לצעד ראשון, לא ככלל.
בקרוב ל-iPhone ול-iPad
בדף הזה
מאיפה SMART בא
בנובמבר 1981 כתב ג’ורג’ ת’ דורן מאמר קצר ב-Management Review בשם “There’s a S.M.A.R.T. way to write management’s goals and objectives”. הוא נכתב למנהלים שקובעים יעדים לצוותים שלהם, וחמש האותיות שלו היו:
- Specific (ספציפי): מכוונים לתחום מסוים לשיפור.
- Measurable (מדיד): נותנים מספר, או לפחות אינדיקציה להתקדמות.
- Assignable (מוקצה): אומרים מי יעשה את זה.
- Realistic (ריאלי): מה אפשר לעשות עם המשאבים שביד.
- Time-related (תחום בזמן): אומרים מתי זה ייעשה.
מאז האותיות נסחפו. “Assignable” הפך בעיקר ל“achievable”, “realistic” הופך לעיתים קרובות ל“relevant”, וחלק מהכותבים מוסיפים אותיות (SMARTER, SMARTS). הסחף הזה חשוב: ראשי התיבות שפוגשים היום אינם אלה שדורן כתב, ושום גרסה לא יצאה ממחקר.
איך מנסים את זה השבוע על נייר
בוחרים דבר אחד שממשיכים להתכוון לעשות, וכותבים אותו מחדש על כרטיס בארבעה מעברים.
- כותבים את המשאלה כמו שהיא. “להתחזק.” “לסדר את הכספים.” עוד לא מלטשים.
- הופכים אותה לספציפית ומדידה. מה היינו רואים אם זה קרה? “ללכת 20 דקות ארבעה ימים בשבוע.” “להגדיר הוראת קבע לשלושת החשבונות שממשיכים להפתיע אותי.”
- הופכים אותה לריאלית לשבוע האמיתי שלנו. מסתכלים ביומן. אם ארבע הליכות לא נכנסות, כותבים שתיים. מטרה שעומדים בה טובה ממטרה טובה יותר שנוטשים.
- נותנים לה תאריך וצעד ראשון. “עד 30 בנובמבר. צעד ראשון: ביום שני אחרי שמורידים את הילדים, ללכת בדרך הארוכה חזרה.” הצעד הראשון הוא החלק ששם משנה מה שעושים מחר.
אחר כך שומרים את הכרטיס איפה שנראה אותו, ובודקים אותו פעם בשבוע, למשל בזמן הסקירה השבועית. אם פספסנו, משנים את המטרה ולא נוזפים בעצמנו: המחקר שלהלן אומר שמשוב הוא מה שגורם ליעדים לעבוד, ושבוע מפוספס הוא משוב.
אם שלב 4 מרגיש כמו החלק השימושי, זה כי הוא תוכנית, לא מטרה. המדריך שלנו על תוכניות אם-אז מכסה את הדרך שנבדקה הכי טוב לכתוב אחת.
מה הראיות אומרות, ואיפה הן חלשות
מה מוצק
המחקר ש-SMART נשען עליו הוא תורת הצבת היעדים, שנבנתה לאורך עשורים על ידי אדווין לוק וגארי לאת’ם. סקירה מ-1981 של מחקרי מעבדה ושטח מצאה שיעדים ספציפיים ומאתגרים הובילו לביצועים גבוהים יותר לעיתים קרובות יותר מיעדים קלים, מיעדי “תעשו כמיטב יכולתכם” או מבלי יעדים, עם כ-90% מהמחקרים שהראו תוצאות חיוביות או חיוביות חלקית. אותה סקירה פירטה את התנאים: יעדים עובדים הכי טוב כשלאנשים יש היכולת, הם מקבלים משוב על ההתקדמות, והם באמת מקבלים את היעד. הסיכום של לוק ולאת’ם מ-2002 על 35 שנות עבודה הגיע לאותן מסקנות ליבה והציג גם את מגבלות התאוריה.
איפה SMART סוטה מהמחקר הזה
תורת הצבת היעדים אומרת מאתגר. SMART אומר בר השגה או ריאלי. אלה יכולים למשוך בכיוונים מנוגדים, וראשי התיבות לא אומרים איך להכריע.
ב-2022, כריסטיאן סוואן ועמיתיו סקרו איך משתמשים במטרות SMART כדי לגרום לאנשים לזוז יותר. מסקנתם הייתה בוטה: ראשי התיבות אינם מבוססים על תאוריה מדעית, אינם עקביים עם הראיות, מיושמים באופן לא עקבי, יש בהם קריטריונים מיותרים, אינם משמשים כפי שדורן התכוון, ונושאים סיכון לנזק. למי שחדש בפעילות גופנית, יעד ספציפי ומדיד יכול להפוך למבחן עובר-נכשל שממשיכים להיכשל בו.
יעדים יכולים להתהפך
ב-2009 טענו ליסה אורדונייס ושלושה מחברים שותפים שליעדים יש תופעות לוואי שהתומכים מתעלמים מהן: מיקוד צר שמזניח כל דבר מחוץ ליעד, יותר נטילת סיכונים, יותר רמאות כדי להגיע למספר, פחות למידה ופחות הנאה. לוק ולאת’ם השיבו באותו כתב עת שהביקורת נשענה על אנקדוטות ועל ציטוטים סלקטיביים. שני הצדדים מסכימים שיעדים עוצמתיים; הם חלוקים על כמה פעמים הם משתבשים. לרשימה אישית, הלקח המעשי צנוע: מספר הוא כלי, ואם הגעה אליו מתחילה לעלות משהו שאכפת לנו ממנו, משנים את המספר.
מתי SMART עוזר, ומתי לא
- עוזר: משאלה מעורפלת וחוזרת (“לסדר את המוסך”) שאף פעם לא הופכת לפעולה; מטרה שצריך להסביר למישהו אחר; כל דבר עם מועד אמיתי.
- פחות עוזר: משהו חדש שבו עדיין אי אפשר לדעת מה ריאלי; תחביב שצריך להישאר כיפי; כיווני חיים גדולים, שבהם רשימה של מה שחשוב השנה, כמו בשאלות סיכום השנה שלנו, היא התחלה טובה יותר.
למטרות גדולות יותר של כמה חודשים, אפשר לקרוא OKR לחיים האישיים או 12 Week Year.
איפה Dozen עוזר, ואיפה לא
מטרת SMART מסתיימת בתאריך ובצעד ראשון, והחלק הזה נכנס בכל רשימת משימות. למשימה יכולים להיות יום לביצוע, מועד אחרון וחזרה, וכל אחד מהם נקבע בחלונית משלו. אפשר לקרוא פרויקט כשרשור אחד של פתקים, משימות ומה שכבר הושלם. כך שהמטרה יכולה לחיות כפרויקט, עם הפתק שמסביר למה היא חשובה לצד הצעדים.
איפה שהוא לא עוזר: המדידה נשארת עלינו: קווי ספירה על הכרטיס או גיליון אלקטרוני שומרים את המספר. Dozen עדיין לא יצא, וכרטיס רשימה עושה את השיטה הזו היטב.
שאלות ותשובות
מה SMART אומר?
הגרסה של דורן מ-1981 הייתה ספציפי, מדיד, מוקצה, ריאלי ותחום בזמן. רוב הגרסאות המודרניות משתמשות בספציפי, מדיד, בר השגה, רלוונטי ותחום בזמן. לאף אחת מהגרסאות אין יותר ראיות מאשר לאחרת.
האם מטרות SMART נתמכות במחקר?
הצבת יעדים נחקרה היטב, ויעדים ספציפיים ומאתגרים נוטים לשפר ביצועים במשימה. ראשי התיבות SMART עצמם לא נגזרו מהמחקר הזה ולא נבדקו כחבילה.
מתי לא להשתמש במטרת SMART?
כשחדשים במשהו ועדיין לא יודעים מה ריאלי, כשהפעילות צריכה להישאר מהנה, או כשהגעה למספר עלולה לפתות לחתוך פינות. יעד למידה או יעד פתוח ("לראות כמה רחוק אפשר ללכת") יכולים לעבוד טוב יותר.
מקורות
מה שהדף הזה אומר על Dozen נבדק מול האפליקציה ב-.
- Wikipedia, SMART criteria — Doran, There’s a S.M.A.R.T. way to write management’s goals and objectives, Management Review 70(11), November 1981; his original words specific, measurable, assignable, realistic, time-related; later variants. Read 13 Nov 2026
- Locke, Shaw, Saari and Latham (1981), Goal setting and task performance: 1969-1980, Psychological Bulletin 90(1) — specific, challenging goals led more often to higher performance than easy, do-your-best or no goals; 90% of studies positive or partly positive; works best with feedback, ability and acceptance (abstract). Read 13 Nov 2026
- Locke and Latham (2002), Building a practically useful theory of goal setting and task motivation: a 35-year odyssey, American Psychologist 57(9) — summary of 35 years of goal-setting research, its mechanisms, moderators and limitations (abstract). Read 13 Nov 2026
- Swann and colleagues (2022), The (over)use of SMART goals for physical activity promotion: a narrative review and critique, Health Psychology Review — SMART is not based on scientific theory, not consistent with evidence, applied inconsistently, has redundant criteria and a risk of harmful effects (abstract). Read 13 Nov 2026
- Ordóñez, Schweitzer, Galinsky and Bazerman (2009), Goals gone wild: the systematic side effects of overprescribing goal setting, Academy of Management Perspectives 23(1) — side effects of goals: narrow focus, distorted risk-taking, unethical behaviour, inhibited learning, less intrinsic motivation (abstract). Read 13 Nov 2026
- Locke and Latham (2009), Has goal setting gone wild, or have its attackers abandoned good scholarship?, Academy of Management Perspectives 23(1) — the reply: the critique relied on anecdote and unrepresentative citations (abstract). Read 13 Nov 2026
להורדת Dozen
ההורדה של Dozen היא בחינם. Dozen Pro, מינוי חודשי או שנתי, מוסיף את העוזר.
בקרוב ל-iPhone ול-iPad
Dozen: משימות ופתקים
ההורדה של Dozen היא בחינם. Dozen Pro, מינוי חודשי או שנתי, מוסיף את העוזר.
בקרוב ל-iPhone ול-iPad