שיטות, בפשטות

שיטת ABCDE לעדיפויות

שיטת ABCDE ממיינת את הרשימה של היום לפי תוצאות. A היא משימה עם השלכות חמורות אם מדלגים עליה, ל-B יש השלכות קלות, ל-C אין, את D אפשר למסור למישהו אחר ואת E אפשר לזנוח. ממספרים את ה-A-ים (A-1, A-2) ומתחילים ב-A-1. Brian Tracy מלמד אותה, על בסיס מערכת ה-ABC של Alan Lakein מ-1973. זה הרגל הגיוני, אבל אין מחקר ישיר שבודק אותו.

בקרוב ל-iPhone ול-iPad

נבדק לאחרונה ב-

בדף הזה

מאיפה זה בא

מתן ציון באותיות לרשימת משימות הוא עתיק. הספר של Alan Lakein מ-1973, How to Get Control of Your Time and Your Life, מוזכר לא פעם כמקור מוקדם לתעדוף “ABC”: A לפריטים החשובים ביותר, B לבאים אחריהם, C לפחות חשובים, כש-A-1 מסמן את החשוב ביותר מבין ה-A-ים.

Brian Tracy, סופר ומרצה על מכירות וניהול זמן, הוסיף שתי אותיות וקשר כל אחת לתוצאות. הוא מלמד את שיטת ABCDE באתר שלו עם דימוי שהוא משתמש בו הרבה: משימת A-1 היא “your biggest, ugliest frog of all”. אותו דימוי עומד מאחורי לאכול את הצפרדע, ההרגל לעשות קודם את המשימה החשובה הקשה ביותר.

חמש האותיות

Tracy מגדיר כל אות לפי מה שקורה אם המשימה לא נעשית:

אות משמעות דוגמה כלל
A חובה: השלכות חמורות אם מדלגים דוח שהמנהל צריך לישיבת הנהלה; תשלום מס שמועדו מחר ממספרים A-1, A-2, A-3
B כדאי: השלכות קלות להחזיר שיחה שגרתית; לעבור על אימייל לא עושים B כשיש A שלא נעשתה
C נחמד: בלי השלכות קפה עם עמית; דפדוף בקטלוג לא עושים C כשיש B או A שלא נעשו
D להאציל משהו שמישהו אחר יכול לעשות מוסרים מה שאפשר
E לבטל משהו שכבר לא נחוץ מפסיקים לעשות אותו

אחר כך מתחילים ב-A-1 ונשארים איתה עד שהיא נעשית.

מנסים השבוע על נייר

  1. בכל ערב כותבים את הרשימה של מחר. הכול מה שאולי תעשו, על דף אחד.
  2. כותבים אות בשוליים של כל שורה. שואלים שאלה אחת: “מה קורה אם זה לא נעשה מחר?” תוצאה חמורה: A. מישהו מוטרד קלות: B. כלום: C. מישהו אחר יכול לעשות: D. כבר לא משנה: E.
  3. מוחקים את ה-E-ים עכשיו. כותבים את ה-D-ים בשורה נפרדת עם מי או מה יכול לקחת אותם, ושולחים את ההודעה הזו ראשון בבוקר.
  4. ממספרים את ה-A-ים. אם יש יותר משלוש או ארבע, הנמוכות כנראה B-ים.
  5. למחרת מתחילים ב-A-1. עובדים על ה-A-ים, ואז על ה-B-ים. ה-C-ים לרווחים.
  6. ביום שישי מסתכלים אחורה. אילו A-ים התברר שלא הייתה להם תוצאה אמיתית? אילו C-ים החסרתם? מתאימים את שיטת הציון.

הצעד שעושה את רוב העבודה הוא צעד 2: לאלץ תוצאה לכל שורה. הוא מראה מהר כמה פריטים הם הרגלים או משאלות ולא חובות.

מה הראיות אומרות, ואיפה הן חלשות

שום מחקר לא בודק את ABCDE עצמה. לא מצאנו ניסוי שמשווה אנשים שמדרגים כך את הרשימות לאנשים שלא. התמיכה בה היא הניסיון של מי שמלמד אותה וההיגיון של הצעדים.

יש תמיכה עקיפה בשאלה על תוצאות. במאמר מ-2018, החוקרים Zhu, Yang ו-Hsee תיארו “mere urgency effect”: בחמישה ניסויים, אנשים בחרו משימות לא חשובות שרק נראו דחופות על פני משימות חשובות עם תמורה טובה יותר. השאלה של ABCDE, “מה קורה אם זה לא נעשה?”, מכוונת למשיכה הזו, כי היא גורמת להסתכל על התמורה ולא על הלחץ הנראה לעין. המחקר לא בדק את ABCDE, ולכן זו תמיכה ברעיון ולא בשיטה.

ניהול זמן בכלל עוזר במידה מתונה. מטא-אנליזה מ-2021 מצאה שניהול זמן קשור במידה בינונית לביצועים בעבודה, להישגים לימודיים ולרווחה, ובמידה חזקה יותר לרווחה מאשר לביצועים. תעדוף הוא חלק מהחבילה הזו, אבל המחקר לא מפריד טכניקה אחת מאחרת.

המגבלות שלה ברורות. כללים קפדניים (“לא עושים B כשיש A שלא נעשתה”) יכולים לתקוע יום על משימה אחת תקועה; B מהירה שמשחררת מישהו אחר היא לפעמים הבחירה הטובה יותר. דירוג לפי תוצאות גם מעדיף חובות על דברים שחשובים אבל אין להם קנס, כמו פעילות גופנית, מנוחה או פרויקט ארוך טווח. מטריצת אייזנהאואר מטפלת בזה טוב יותר, כי היא נותנת לעבודה חשובה-אבל-לא-דחופה תיבה משלה. ועקרון פארטו שואל שאלה קרובה מהצד האחר: אילו מעט פריטים נושאים את רוב הערך?

איפה Dozen עוזר, ואיפה לא

הדירוג קורה בראש ועל נייר. Dozen עוזר במה שבא אחר כך: לשמור את היום ל-A-ים ולכמה B-ים, ולמצוא בית לשאר. כשב“היום” יש יותר מהיום הרגיל שלך, “הקלה” מציעה להעביר את המעט שיכול לחכות, ושום דבר לא זז בלי האישור שלך. אפשר להעביר משימה ל“מתישהו”, וכך היא ממתינה בלי תאריך. “סגירת היום” עוברת על מה שנשאר ב“היום” ומאפשרת לשלוח כל דבר למחר, ליום שבוחרים, או לשחרר אותו. משימה ששוחררה נשמרת יחד עם מה שהושלם, כך ששום דבר לא נעלם, והיא לא נספרת ביום הרגיל שלך.

איפה שהוא לא עוזר: ב-Dozen אין תוויות A עד E והוא לא מדרג משימות בשבילך. אין בו רשימות משותפות, ולכן הוא לא ימסור D לאף אחד. ו-Dozen עדיין לא יצא; עיפרון בשולי רשימה על נייר עושה כאן הכול.

שאלות ותשובות

מה ההבדל בין ABCDE למטריצת אייזנהאואר?

מטריצת אייזנהאואר שואלת שתי שאלות, דחוף וחשוב, ונותנת ארבע תיבות. ABCDE שואלת שאלה אחת, מה קורה אם זה לא נעשה, ונותנת חמש תוויות, שתיים מהן פעולות (להאציל, לבטל). ABCDE מהירה יותר ליישום שורה אחר שורה; המטריצה טובה יותר בהפרדה בין דחיפות לחשיבות.

מה אם הכול מרגיש כמו A?

שואלים מה בפועל יקרה עד סוף השבוע אם כל אחת לא תיעשה. ל-A אמיתיות יש תוצאה שאפשר לתת לה שם: מועד שהוחמץ, קנס, מישהו תקוע. אם עדיין יש יותר משלוש או ארבע, ממספרים אותן ומקבלים שהנמוכות עשויות לעבור למחר.

צריך מישהו להאציל לו בשביל ה-D?

לא. לאנשים רבים אין למי למסור עבודה. מתייחסים ל-D כאל "האם זה יכול להיות העבודה של מישהו אחר, או להיעשות בדרך זולה יותר?": מטלה משותפת, תשלום אוטומטי, חנות שמשלחת. אם לא, זו B, C או E.

מקורות

מה שהדף הזה אומר על Dozen נבדק מול האפליקציה ב-.

נבדק לאחרונה:

להורדת Dozen

ההורדה של Dozen היא בחינם. Dozen Pro, מינוי חודשי או שנתי, מוסיף את העוזר.

בקרוב ל-iPhone ול-iPad

Dozen: משימות ופתקים

ההורדה של Dozen היא בחינם. Dozen Pro, מינוי חודשי או שנתי, מוסיף את העוזר.

בקרוב ל-iPhone ול-iPad